אסור לחייב לדעתי וגם לא חושבת שניתן להפעיל סנקציות כפי שאמרו גם נייר עמדה של הסתדרות הרופאים וגם עו"ד לנדאו בשם הסתדרות האחיות עקב הסנקציות שרצו בהדסה להפעיל. מדובר בחיסון שכנראה יעזור לעולם לחזור לשגרה אבל יש לו גם תופעות לוואי לא ברורות. חברה שלי חוותה את הפגיעה בעצב הפנים בצורת נימול בחצי פנים ואף הסתדרות הרופאים הגישה קובלנה על כך שמשרד הבריאות ממליץ גם לאנשים אלה לקבל את המנה השניה. אצלנו בצוות אלו שהתחסנו כבר חיסון שני פיתחו חומים גבוהים, חולשה קיצונית ועוד עד רמת הגעה למיון. אז לחייב זה קצת בעיה הייתי אומרת https://m.ynet.co.il/Articles/58734700 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001350303 4 נבדקים בקבוצת החיסון סבלו משיתוק ע"ש בל בעוד שבקבוצת הביקורת אף אחד... בעייתי משהו לחייב לחסן בחיסון שהבטיחות שלו מוטלת בספק. שכל אחד יחליט מה מפחיד אותו יותר: הקורונה או תופעות הלוואי....

https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%98%D7%95%D7%A2%D7%94

לא ברור לי איך אנשים מעיזים לגמד את הוירוס הארור הזה לכדי מחלה פשוטה ולהביא גם נתונים שקריים (מכון ויצמן הוציא תגובה מפורטת). אני תוהה לעצמי כמה גופות הם עטפו כי וואלה אני עטפתי כמה במהלך החודשים האחרונים וזה לא חוויה קלה. השבוע היה לילה שעטפו במחלקה שלידנו 3 בעוד שאני עטפתי 2 שמתו באותו הרגע אז איך לעזאזל אפשר להגיד שזה לא נורא?! מדינות שעשו סגר יש תלונות על כך, מדינות שלא עשו סגר והתחלואה עלתה מצטערות על כך שלא עשו....אף אחד לא בטוח מה הצעד הנכון ביותר אז לפעמים השתיקה יפה וכדאי להרגיש את השטח לפני שמדברים.

בתור אחת שחווה מהצד המטפל את חולי הקורונה הקשים כבר מעל לעשרה חודשים רצופים אני מאמינה בכל ליבי שאין זה מתפקידנו לקבוע מי יחיה ומי ימות. אנחנו נמצאים במקום הזה אל מול וירוס שלא מובן עדיין כיצד הוא פועל. הצלחנו להציל אנשים שחשבנו שלא ישרדו ואיבדנו אנשים שחשבנו שהם השורדים שלנו. אנו עומדים מול חולים אשר לכולם אותו המהלך: זה מתחיל מקוצר נשימה שדורש משקפי חמצן ואז בהמשך opti-flow/ARVO ואז הם מגיעים אלינו לטיפול נמרץ ממשיכים עם opti-flow/ARVO עוד קצת ואז חיבור ל-bipap ואז הם מתחננים שננשים אותם כי קשה להם ממש ואז מנשימים ואז הם קורסים ואז חיבור ל- NO ואז prone position פעם אחת/פעמים ויותר, מקבלים ואזופרסורים, מבוצע CRRT לא פעם כי הכליות גם הן קורסות ובכלל במשך ימים נלחמים עליהם כאילו אין מחר...יש כאלה שכל התהליך הזה נגמר בשחרור לשיקום וחזרה לחיים (ותצלומים בטלויזיה ליחצנות של בי"ח) ויש כאלה שזה נגמר בשיחת טלפון למשפחה של "בואו להיפרד', הכי עצוב שיש ולכן מכיוון שאנחנו לא נביאים אם קיבלנו לטיפול נמרץ חולה משמעותו שחשבנו שיש לו סיכוי ולכן גם אין לנו את הזכות להחליט בשבילו שהסיכוי הזה לא קיים בעבורו, במיוחד אם אנחנו עדיין לא במצב של אי ספיקה/אירוע רב נפגעים/חסר במנשמים/קטסטרופה אמיתית כפי שהיה באיטליה.

תודה על התמיכה 😘 אנחנו אכן שחוקים ופגועים נפשית ופיזית. אני מקווה שקולנו יישמע!