שוק התעסוקה ובחינת חלופות

סקירת המצב הקיים בשוק התעסוקה ובחינת חלופות האפשרויות.

מאת: סמיון קיבא

ברצוני להציג את עצמי ולהציג את הנושא הזה מנקודת המבט שלי. אני אח מוסמך וגם פאראמדיק, עבדתי מזה כמעט 7 שנים במערכת הבריאות הציבורית שכעת נאלצתי לעזוב את התחום העיסוק האהוב עליי וכעת אני עצמאי.

בזמן עבודתי בביה"ח ממשלתי נחשפתי לעבודה מאורגנת. כולנו שמענו על המקרים של ועד עובדי הנמל באשדוד או ועד עובדי רכבת ישראל, ועד מורים ומורות ועוד. תמיד חשבתי בתמימותי שעבודה מאורגנת זה טוב, זה שומר עלינו מפני מעסיק דורסני, מפני עוולות שיעשו לנו ועוד. ואז הגיע רגע האמת: שביתת האחיות 2012 , ולאחר מכן הייתה שביתה בכאילו בשנת 2019 שבה במשך תקופה הייתה הנחיה לא למלא חלק מהטפסים שצריך ואז שביתה של יום או יומיים שבסיום ועד אחים ואחיות התהלך בגאווה על תוספת של 2000 תקנים של אחים ואחיות. כאשר ירד אבק הקרב, לא ראינו את התוספות בצורה מובהקת, וגם התוספות שהיו אלו הם תקנים זמניים.

ואז באה הקורונה ששיבשה את הכל. וגם כאן, ועד התלהב על השגת ההסכם שבוא מי שעובד במתכונת של 12 שעות יקבל תוספת שכר - "תוספת קורונה". רק שגם כאן, אחרי שאבק הקרב ירד אל הקרקע ראינו שהתוספת לא גדולה כל כך עבור השעות, המתח, הלחץ, הסיכון ועוד. התגמול לא היה משהו, אבל היה. ואז שוב פיאסקו: משרד האוצר דרש את הכספים בחזרה, בטענה של תשלומי עודף, פעם אחת לקח ופעם שניה לקח ופעם שלישית לקח. לבסוף, מה נשאר אצל אותה האחות שבמשך חודשים עבדה במתכונת חירום של 12 שעות? שלא ראתה את הבית, את הילדים, את השגרה, שתרמה מנפשה, סיכנה את בריאותה, כלום. גם על ימי הבידוד ועד נלחם בגאווה והשיג הסכם מצוין. בהחלט תרומה של כל אח ואחות של יום מחלה או יום חופשי על מנת שכל שאר ימי הבידוד יהיו מכוסים.

אני בעד. אחלה הסכם אבל מה קורה לגבי היישום שלו? לא הרבה. בחודש נובמבר, מספר אחיות שעבדו איתי יצאו לבידוד עקב החשיפה לאח שהיה חיובי לקורונה. האם הם קיבלו את ימי הבידוד על חשבון המעסיק כפי שההסכם קובע? לא כל כך, ירדו להם ימי מחלקה ונאמר להם שההסכם לא בתוקף. לקראת סוף חודש דצמבר יצא מכתב שבו כן מאשרים את ההסכם, אבל עם החשיפה התרחשה בתוך המחלקה בזמן המשמרת, אך בהפסקת אוכל, אז ההסכם לא תקף. אם מישהו שם למעלה לא ייודע, בזמן הפסקה העובד עדיין נחשב בעבודה ואם יש מקרה חירום הוא יעזוב את הכל וירוץ לחדר טראומה/ לבצע החייאה...

כעת הגיע הנושא של חיסוני הקורונה, יש מלא אחים ואחיות שרוצים לעבוד בזה, אבל כל המעסיקים הגדולים שמבצעים את החיסונים לא רוצים להיכנס למערכת היחסים "מעסיק-עובד" לתקופה של כמה חודשים ואז צומחת כאן תעשיית עובדי הקבלן, שדווקא נגד תעשיה הזאת נלחמת ההסתדרות הכללית וכיוצא מכך גם הסתדרות אחים ואחיות. אז איך זה שמתחת לאף שלנו צומחת תעשיית עובדי קבלן והסתדרות אחיות ואחיות לא משמיע קול? מה עוד, שגם השכר המוצע הוא 60 שקלים לשעה וזה ללא שום תנאים סוציאליים מסביב,

על רקע של המחסור המדומה הזה, הולך במשרד הבריאות לשנות את חוקי הפורמט ולהכשיר מקצועות אחרים לבצע פעולה שעד כה הייתה שמורה רק לאחים ואחיות ולרופאים- מתן החיסון. כתוצאה מכך, שוק העובדים הוצף בהיצע והמחיר ירד בהתאם, עכשיו מחפשים חובשים לביצוע החיסונים בתמורה ל35.₪ ואני שואל איפה ההסתדרות של אחים ואחיות? איפה הועד שחרט על דגלו דאגה לציבור העובדים?

האם תיאום מחירים זה חוקי? לעניות דעתי זה לא. אם תנובה ושטראוס יתאמו מחירים וימכרו גבינה לבנה %9 במחיר של 12 שקלים ל100 גרם הציבור ישתולל, רשות הצרכן תטען על קרטל ומיד כל מערכת החוק והמשפט תתגייס להילחם בתופעה הזאת. אבל כאן, כול חברות הקבלן תיאמו את עלוות השירות ל60 שקלים לשעה. לא פחות ולא יותר. תעריף אחיד לא משנה דרך איזו חברה תעבוד.

וועד שותק כאילו בלעה אותו האדמה. יש יו"רית נצחית להסתדרות אחים ואחיות שאותה לא שומעים בתקופה האחרונה ובפייסבוק יש אולי 3 נציגי וועד שחוטפים את האש ומנסים להציג את העמדה שלהם. אני מעריך מאוד את אותם הנציגים, שחלקם מכיר באופן אישי ויודע שהם באמת ובתמים מאמינים שהם פועלים לטובת אחים ואחיות, אך אני שואל האם הדרך היא נכונה?

במהלך העבודה נחשפתי לרמות שונות של המקצועיות בקרב אחים ואחיות. יש המקצועיים יותר ויש פחות. במהלך המשמרת ייתכן מצב שאח יהיה לא מקצועי, לא יבצע את כל המטלות שהוטלו עליו ואחריו יגיע אח חרוץ, יסדר את כל הבלגן ויתקן את כל הטעויות. העצוב הוא, ששניהם יקבלו בסוף החודש את אותו השכר.

האם ביצוע של קורסים שונים מוסיפים למקצועיות שלנו? התשובה ברורה, גם המעסיקים רוצים שנצא ללמוד, להתמקצע, הבעיה שתוספת שכר אין בעבור הקורסים. האם ביצוע אחראיות משמרת מצביע על איכות של העובד, על יכולות הניהול שלו? אז למה התוספת היחידה שאנו רואים זה 30 שקלים עבור כל המשמרת? זה מה שאחראיות במיון שווה? כל העצבים, כל הלחץ, כל המתח, פתרון הבעיות וכל זה בתמורה ל 30 שקלים?

כן, יש את הקורס על בסיסי, שבעבורו גם מקבלים גמול השתלמות, אבל זאת תוספת נחמדה אבל לא מספקת לדעתי ולא משקפת את הידע ואת היכולות של אותה האחות, וגם לא את האחראיות שהיא מקבלת על עצמה יחד עם הסמכויות הנוספות. אני חושב שאם רוצים לקדם את המקצועיות, צריך לעבוד קשה בשביל זה. צריך ללמוד, לעבור הכשרות, רענונים, להיחשף לשיטות טיפול החדשות, כנסים מקצועיים שיהיו בעלי תוכן מקצועי ולא רק כותרת בשביל הנופש באילת.

בית חולים, שמעסיק את אותם אחים ואחיות, לדעתי, רוצה להיות מרכז מקצועי מאוד, עם אנשים הכי מקצועיים ועל כך ירצה להחליט את מי להעסיק ואת מי לא. אבל על בסיס מה בית חולים יחליט את מי להעסיק ואת מי לא? האם זה לפי ההכשרה הנדרשת לתפקיד, אם לפי הידע המקצועי של המועמד, לפי הניסיון, לפי ההכשרות שעבר? ולפי מה ייקבע שכר של אותו עובד? האם לפי הוותק בלבד? או לפי הידע וההכשרות? עובד ללא שום קורסים, אבל עם וותק של 25 שנים, שבזמן הזה לא עבר רענונים ולא התעדכן בידע יקבל את אותו השכר כמו אח מוסמך, עם קורס על בסיסי, תואר שני, ביצוע השתלמויות מקצועיות ובעל ידע נרחב?

האם אנחנו מקצוע עצמאי או נגזרת מפקודת הרופאים? כרגע אנחנו הנגזרת ועדיין אני חושב שתחרות זה בריא וגם במצב הקיים שבו אנחנו מקצוע לא עצמאי, יש מקום לשיפורים. אני חושב ברגע שאתה עובד מקצועי, עם ידע, הכשרות רבות, עובד טוב ומרוצים ממך בעבודה, אז מגיע לך לקבל שכר גבוה יותר ביחס לעובדים אחרים.

אני בעד חוזה אישי, ששם יהיה רשום בצורה ברורה מה הם הזכויות שלך: שכר, הפרשות לפסיה ולקרן השתלמות, ימים מחלה וימי חופשה ועוד. גם יהיה רשום מתי ניתן לפטר אותך ומתי מותר לך להתפטר ובאילו תנאים. למה שזה יגרום לעליית שכר העובד הטוב? כי ברגע שהשכר יהיה בהתאם לחוזה אישי, בתי חולים הגדולים ירצו את אנשי הצוות הכי מקצועיים שיש, על מנת לדהור איתם קדימה אל תוך העתיד.

אף אחד לא ירצה להעסיק עובד שאין לו את התוספת השולית המקסימלית שניתן לקבל.

בנוסף חייבים להקים ארגון מקצועי עצמאי, לדוגמה AHA ,שהוא יפיץ את ההנחיות המקצועיות לתחום הסיעוד, איך ומה מותר לעשות ומה אסור. זה יהיה ארגון בלתי תלוי ולא יהיה לו שום קשר למעסיקים כאלו ואחרים וגם לא יקבל פקודות ממשרד הבריאות. מטרת הארגון להיות אגוד המייעץ לכל העוסקים בסיעוד וגם למקבלי ההחלטות. בנוסף האיגוד הזה יעמוד על המשמרת מבחינת שינוי החוקים, בלי תיאום. אם המדינה רוצה לעשות שינויים, זה מבורך, אך יש לזמן את הנציגים של הארגון המקצועי ולדון בנושאים המקצועיים.

ומה באשר לזכויות העובד? כל אחד, ידאג לחתום על חוזה אישי שטוב לצרכים שלו ומבטא את הרצונות שלו ואת התמחור הכי נכון לזמן שלו. תצורה כזאת של הפרדה בין הסמכויות תביא לדעתי לפריחה של תחום הסיעוד. זה יסיר את השאלות הרבות מה מותר לאח עצמאי לעשות שלא במסגרת העבודה אצל תאגיד בריאות.

היום, אם העובד לא מרוצה מתנאי שכר או שחושב שמגיע לו תוספת, אין באמת דרך לדון בזה ועובד מקבל בלית ברירה את הנגזר עליו. במודל שאני הצגתי כאן, הבחירה תהיה בידי העובד איפה ובאיזו תמורה לעבוד. תהיה תחרותיות בשוק שתאלץ אחים ואחיות ללמוד, להתפתח ולהתקדם.

סמיון קיבא