לכבוד השביתה של האחיות בא לי להיות נטע לרגע ולסדר את משנתי סעיף אחרי סעיף בלי להיכנס לאמוציות: - דבר ראשון זה מה זה כיף להיות בחדשות. השדרנית ברדיו בדרך למשמרת אמרה שהיא וכל עם ישראל מחבקים את ציבור האחיות ולרגע קטן הרגשתי מחובקת. - בדרך למשמרת אמרתי? אה כן, שכחתי לכתוב: יש לי משמרת. יש אמנם שביתה אבל האחיות לא כל כך שובתות. זה שביתה ללא שביתה, כמו קפה נטול קפאין או הפסקת סיגריה ללא סיגריה לצורך הענין.
- זה כיף לשבות - זאת שביתה מוצדקת! ולמה? על כך בסעיפים הבאים:
- המחלקות מלאות מעל התפוסה התקנית, (מה שנקרא תקינה בפי הפלצנים), זה מוסיף המון עבודה בלי להגדיל את התגמול. לא פייר! - זה גם גורם לתופעת האשפוז במסדרונות שעל זה אני לא אפרט כי אני לא נכנסת לאמוציות - נכון המשל הזה ששניים שסוחבים יחד משקל כבד, כל אחד מהם סוחב פחות מחצי משקל? כי עצם החלוקה מורידה קצת מעומס הכובד? אז אותו דבר רק הפוך: מעבר לגבול מסוים כל חולה שמוסיפים לאחות מוסיף לעומס העבודה הרבה יותר מהחלק היחסי של החולה המסכן באוכלוסיית החולים של אותה אחות שפיצית. - (אחיות הן שפיציות) - אגב אחיות סקרניות, חכמות ושאפתניות הן יותר שפיציות. - פעם כשעבדתי בפנימית היו לי 17 חולים במשמרת! זה כולל סיבוב של 17 מדידות לחץ דם, דופק חום וסטורציה, 34 שינויי תנוחה והחלפת חיתול, 34 חיבורים לעירוי, ו17 דיווחים מפורטים לכתוב. נשמע למישהו סביר? זה היה אגב מה זה לא סביר
- דיווחים מזכירים לי אקרדיטציה. - אקרדיטציה זה תו תקן אמריקאי סטייליסטי שכל בתי החולים נלחמים עליו ומשקיעים בזה וויי טו מאץ' עבודה וכסף. מאז שהתחילה האקרדיטציה נוספים כל יום נהלים חדשים אותם יש לקרוא ולחתום עם סיום הקריאה, חדשות למבקרים מבוצעות בקרות מדוקדקות על עמידה בנהלים עד הפרטים הקטנים ביותר. והכלל הכי חשוב- לא חתמת לא עשית. על כל פעולה הכי קטנה פיצית מיניאטורית יש לדווח באופן מפורט ולבצע אומדן והערכה ואמדן חוזר והערכה חוזרת וחוזר חלילה. - אפרופו הנהלים- ב6 שנותי בבתי חולים זכיתי לפגוש אחות אחת, קוראים לה נירה, שאשכרה קראה את הנהלים לפני שהיא חתמה על קריאתם. - סבבה אקרדיטציה, בסופו של דבר מדובר בייעול והתמקצעות. אז מה יש לי נגד זה? שני דברים: הראשון הוא שאם בתי חולים בישראל מנסים להתאים את עצמם לסטנדרטים האמריקאים- דבר ראשון תתאימו את הכח אדם. כאן שוב הייתי נטע ובדקתי מספרים: מספר האחיות לנפש בישראל הוא בערך 4.9 לאלף איש! זה פחות משליש משוויץ! יא קקות לא מספיק להם הרי האלפים? התקינה במחלקות גריאטריות של 33 מיטות היא 5.76 אחיות! אני לא עד כדי כך נטע בשביל לבדוק מה התקינה באמריקה אבל תסמכו עלי, אין מספיק אחיות. הדבר השני שיש לי נגד האקרדיטציה- זה שלא משלמים לנו יותר. הוספתם עבודה- תוסיפו כסף. מה אני סוציאליסטית?
- אפרופו כסף: השביתה הבאה שאני רוצה לפתוח תהיה בנושא הבא: אין בסיעוד תגמול על מצויינות. נגיד כשאדם חותם חוזה עבודה בהיי טק - כותבים לו חוזה שכר אישי, לפי כמה בונים עליו, כמה הוא מוכשר וכולי. בסיעוד מקבלים משכורת לפי טבלה! זה מעליב קצת ואני גם לא מבינה למה זה ככה. בואו תהיו אינטרסנטים, בואו נעשה ביזנס, אני אלך ואלמד כך וכך וכך ואהיה מסוגלת לתרום לבית חולים כך וכך וכך, והמשכורת שאני רוצה היא כך וכך וכך. למה מצפים שאחיות תתקדמנה מבחינה מקצועית מבלי להציע להן תמורה? ולא רק שלא מציעים תמורה משמעותית על מצויינות , אלא שאחות שרוצה להתקדם צריכה להפסיד הרבה כסף בשביל זה בדרך כלל. שזה בסדר אם אנחנו עושים פה ביזנס כי היא החליטה ללמוד אז היא צריכה לשאת בתוצאות, אבל אם עושים פה ביזנס אז תשלמו לפי איכות העבודה.
- זהו בגדול עריכה: ועוד לא דיברנו על השר"פים. רופאים, ככל שהם יותר גדולים יש להם יותר שרפים והם נהיים יותר עשירים. ככל שהם יותר בכירים כך הם עושים בניגוד לחוק יותר שרפים על חשבון הזמן בו הם מחוייבים לרפואה הציבורית, וזאת כמובן תוך שימוש בתשתיות הציבוריות הכוללות אותי. עכשיו כשאני עובדת עם רופא שעושה 2000 שקל על בדיקה ומקבלת 52 שח לשעה זה מקומם אותי! אני אומרת- רופאים שעושים שרפים יעשו אותם בזמן המותר להם על-פי החוק, וישלמו אחוז מסוים לאחות שעובדת איתם ואז הם יהיו זכאים לבחור עם מי הם רוצים לעבוד. אחרת אני מרגישה כמו תשתית וזה חרא של הרגשה