• smartsmadar

העלאת יוקרת המקצוע


אז מסתבר שכתבו את זה לפניי ואני לא היחידה שחושבת ככה. בסוף, בארצנו הקטנטונת הכל פוליטיקה ועסקנות ומי שמספיק חזק מנצח.

אני חושבת כבר שנים שהכניסה למקצוע מדלתות אחוריות מפוקפקות, היא לא פחות מזילות של התחום, אבל מי אני בכלל ?

בתור סטודנטית שלמדה ארבע שנים בעברית ונדרשה לעמוד בכל הכרוך בתואר אקדמי החל מקורסים בסיסיים בשנה א׳ ועד עבודות סמינריון כבדות, פשוט חורה לי לדעת שעדיין יש לא מעט מסלולים שמכשירים אנשים לשאת באותו טייטל שאני נושאת בו בחצי מהמאמץ וההשקעה וכולנו בסוף שווים הן בתלוש השכר וגרוע יותר, בעיניי הציבור.

הבעיה היא שאי אפשר להגיד את זה בקול גדול מבלי שיקומו אנשי ההסבות ויזעקו: הלו הלו גם אנחנו ישבנו בבניני האומה ועשינו ממשלתי.

הנושא הזה אמור להיות בראש מעייני האנשים שמנהיגים את הסיעוד בארץ, אבל בסוף צריך לספק סחורה. ואחות מוסמכת היא הסחורה. לא משנה אם היא אקדמאית או חצי אקדמאית או הלכה לחפש לעצמה דרך קלה כדי להיקרא אחות במינימום פסיכומטרי ומינימום דרישות אקדמאיות.

המציאות הקלינית מלמדת שאחות היא לרוב ישות חסרת עצמאות מקצועית, כפופה במקרה הטוב להוראת רופא ובמקרה הפחות טוב למתמחה שיודע רבע ממה שהיא יודעת ואין שום כוונה לשנות את זה. רק לסבר את האוזן, בתור חובשת בצבא היו לי יותר סמכויות מאשר כאחות מוסמכת – בדיחה.

הכוחות שמנציחים את המעגל הזה רבים וחזקים מדי. זה מתחיל באיגודים הרפואיים שאין להם שום עניין בלהאציל סמכויות, בטח ובטח שלא לפתח את תחום המומחיות בסיעוד. לתוך זה נכנסת העובדה שאחים ואחיות הם ציבור בעל רמת השכלה וידע כל כך מגוונת שאת פשוט לא יכולה באמת לצפות מאחות מעשית לידע וכישורים כמו של אחות אקדמאית אפילו לא ברמת הגישה לידע ולמחקרים רפואיים רלוונטיים. ומנהל הסיעוד שהוא זרוע של משרד הבריאות שעסוק בלייצר עוד ועוד סחורה, לא משנה הטיב של הסחורה.

כשיהיה למישהו מספיק חזק אינטרס להרים את התחום הזה, זה יקרה. הקרקע בשלה.. יש המוני אחים ואחיות איכותיים כל כך שרק מחכים לעוד סמכות ועוד אחריות וכמובן להכרה.

בנתיים מה שנשאר לנו זה להסתכל בערגה על מעמד האחיות והאופק המקצועי שלהן בארצות כמו ארה״ב וקנדה ולקוות שיום אחד זה יקרה גם לנו.


מאת: אחות בוגרת האונברסיטה העברית 2012

129 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול