יתכן שנפטרנו מוירוס הקורונה, אך אולי נגיף אחר מחכה לנו מעבר לפינה?
התגלגל לידיינו סרט שצולם ביחידה לטיפול נמרץ קורונה בפיניקס אריזונה. הסרטון אינו מראה מספיק את המיומנויות המתקדמות שאחיות ואחים מבצעים שם, אולם הוא מתמקד בטיפול הפסיכו-סוציאלי במטופל ומשפחתו ובמתח העבודה הקשה. מתוך הסרט: "אחיות מצחצחות שיניים של מטופלים, מחליפות צנתרים ומחזיקות את הידיים ברגעים האחרונים שלהם. אתם עשויים לצפות שהרופאים הם המנהלים את הארועים, אך למעשה האחיות והאחים הם אלה שמבצעים את הרוב המכריע של הטיפול". רופא טיפול נמרץ בסרט אף מדגיש שהוא עשוי לבלות 10 דקות עם מטופל בזמן שאחות תבלה שעות, ושללא האחיות לא היה טעם לפתוח את היחידה בכלל. הרופא אומר: "היית יכול לצפות" שמבטאת את התפיסה המוטעית הנפוצה, אשר התקשורת מחזקת לעתים קרובות, לפיה רופאים "מנהלים את ההצגה".
מספר אחיות דיברו בסרט על כיצד מחסור בכוח אדם פוגע בחולים ומחריף את שחיקת הסיעוד. יחס אחות /מטופל בטיפול נמרץ אמור להיות במקסימום 1:2, כאשר יש יותר משני מטופלים לאחות, זהו כבר מצב שאינו בטוח וכי מטופלים מתו מחוסר כוח אדם.
"היתה תחושה שהחברה לא נותנת תמיכה מספקת, ושבתי חולים באופן שגרתי רואים באחיות עלויות שיש לקצץ במקום כמייצרות הכנסות כמו רופאים". זה משקף התעלמות רחבה מערך האחיות והאחים, וכל זאת למרות המחוות והתייחסות אליהם כ"גיבורים ".
# מצוקת עובדי הסיעוד במערכת הבריאות הישראלית מוכרת שנים רבות. היא התגברה בשנים האחרונות ובמיוחד בזמן הקורונה. המערכת נאלצה לגייס גם אחיות עם הכשרה חלקית בלבד למחלקות הטיפול נמרץ. זאת ובעוד התמודדויות רבות אחרות. עלינו ללמוד ולהסיק מסקנות מההתרחשויות בזמן הקורונה, ויפה שעה אחת קודם. למרות התפקיד המרכזי של האחיות והאחים בתחום הבריאות, הם עדיין לא מנהלים מספיק את המערכת.
רק אומרים... שוב....
הרפואה והסיעוד הם מקצועות משלימים. הבעיה שאין הכרה ביכולת הצוות הסיעודי לרכז את הטיפול. חובת ההוכחה עלינו האחיות להפגין ידע והתמחות מקצועית. על כך בדיוק מדברת הצהרת השליחות של הדסה. והיכולת לשינוי בידי כל אחת ואחד מאיתנו האחים והאחיות בכלל.